כיצד ניתן לשפר את איכות השינה של דיירים בבתי אבות

האמירה לא ישנתי טוב הלילה היא לא גזירת גורל.
בבית אבות, היכן שיש פעילות סביב השעון, הבעיה עלולה להחמיר.
לילך כהן מספרת לכם כיצד ניתן דווקא לשפר את המצב ואילו אביזרים עשויים לסייע.


Lilach Cohen  , אחות מוסמכת, MPA ומנהלת בית האבות ביסעור

השאלה השכיחה: ישנת טוב הלילה? עשויה להיות משמעותית בגיל השלישי. דפוסי השינה נוטים להשתנות עם העלייה בגיל וכאן נכנסים לתמונה גורמים חיצוניים כגון מזרנים דינמיים, הרגלי עבודה של צוות, אווירה מחלקתית וכד' המשפיעים על שנתם של קשישים ועל שמירה על שלמות עורם.

ממחקרים עולה ששנת הלילה של קשישים רבים, במיוחד של כאלו השוהים במוסדות גריאטריים, אינה רצופה בשל בעיות בריאות או מצב נפשי משתנה, תנאים סביבתיים ועוד. הסיבות העיקריות לכך הן שיעור גבוה של מחלות רקע ושימוש בתרופות מרובות ולאו דווקא ההזדקנות גרידא.

הזיקה בין הפרעות שינה לבעיות רפואיות חמורות אצל מבוגרים לעתים אינה מוערכת כראוי בידי רופאים. יתר לחץ דם, דיכאון, מחלות לב וכלי דם הן דוגמאות למחלות שלאנשים עם הפרעות שינה יש סיכון גבוה יותר לפתח. מנגד, חולים במחלות אלו נוטים לפתח הפרעות שינה.

סקר חתך הצביע על מתאם בין שינה ירודה לתסמיני דיכאון ולתחלואה נלווית – ולאו דווקא מתאם לגיל או למין כסיבות ראשיות. הסיבות העיקריות לשינה ירודה, לפי מחקר זה, הן הטלת שתן לילית, גורמים סביבתיים וכאב. יש לקחת ממצאים אלו בחשבון, אמרו החוקרים, בעת הערכת תלונות על שינה בבית אבות.

הפרעות שינה עלולות להביא לתפקוד לקוי של האדם. התיאוריה התפקודית של מילר מצביעה על פגיעה אפשרית בתפקוד הבאה לידי ביטוי ב: דיכאון, חרדה, חוסר מוטיבציה, עוינות, שינויים בתיאבון, יקיצות תכופות, קושי להירדם ושהייה ממושכת במיטה. תפקוד חיובי מושג בזכות טיפול תרופתי, סדר יום קבוע, הרפיה וטיפול משולב – כל אלו עשויים להביא לשיפור במצב הרוח ולשינה ממושכת ורגועה בלי נמנום במהלך היום.

הספרות המחקרית מראה שמקבצי שינה ועֵרוּת מופרעים בקרב דיירים בבית אבות בתדירות גבוהה בהשוואה לשנתם של קשישים החיים בקהילה. מחקר מצא כי התערבות לא תרופתית משפרת את פעילותם של דיירים בבית אבות הסובלים מהפרעות שינה. אפשר לשער כי אם התערבות זו תצליח, היא תביא להפחתה בנטילה של תרופות שינה.

בהמשך המאמר נציג מספר גורמים העלולים לפגום באיכות השינה ומספר רעיונות, מבוססים מחקרית, העשויים לשפרה.



הפחתת הפרעות שינה בבתי אבות באמצעות התערבות לא תרופתית

דיירי בית אבות מסוים חולקו לקבוצת ביקורת ולקבוצת התערבות. חברי קבוצת הביקורת קיבלו טיפול שגרתי. הנבדקים בקבוצת ההתערבות נחשפו במשך חמישה ימים חשיפה מוגברת לאור השמש ובמקביל נעשה מאמץ לשמור אותם הרחק מהמיטה בשעות היום. המחקר לווה בתכנית מיוחדת לפעילות גופנית מובנית ומיסוד שגרה של שינה. כמו כן נעשו מאמצים להפחית רעש ואור בחדרי הנבדקים ובסביבתם בלילה. למאה דיירים הוצמד מכשיר אקטיגרף לפרק היד, שבדק מקבצי שינה ועֵרוּת לאורך היממה. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 87, 76% מהם נשים.

לפי הממצאים, חשיפה לאור שמש, פעילות גופנית במהלך היום והרחקה מהמיטה עשויה לשפר את איכותם של מקבצי הפעילות. החוקרים הציעו לבחון במחקר המשך האם התערבויות דומות באמצעים אחרים, כגון: שמירה על טמפרטורה סביבתית ושימוש במלטונין ישיגו גם כן השפעה חיובית.

האם מלטונין יכול לסייע? מלטונין והשעון הביולוגי

מלטונין הוא הורמון לילי המופרש בידי בלוטת האצטרובל במוח בזמן חשֵכה. המלטונין משתתף בסנכרון השעון הביולוגי ומאותת למוח שחושך בחוץ והגיעה העת לישון. עם העלייה בגיל חלה ירידה בהפרשת המלטונין דבר העלול לפגום באיכות השינה.

שינה ביום עלולה להוביל להפרעות שינה בלילה

מחקר תצפיתי בארבעה בתי אבות בחן את תדירות השינה בשעות היום של הדיירים ואת הקשר בין שינה בשעות היום להפרעות שינה בלילה ולהפרעות במקבצי שינה ועֵרוּת ביממה.

נערכו תצפיות אחר דיירים בארבעה בתי אבות בלוס אנג׳לס. לפרק היד של דיירים שהתאפיינו בשינה בשעות היום הוצמד מכשיר אקטיגרף בכדי לאמוד הפרעות שינה למשך שני לילות. למי ששנתם הופרעה הושאר המכשיר לעוד 72 שעות להערכת מקצבי פעילות וחשיפה לאור.

נמצא ש 69% מתוך 492 דיירים שהשתתפו במחקר ישנו בשעות היום, ומתוכם 60% סבלו גם מהפרעה בשנת הלילה. דיירים אלו בילו שליש מהיום בחדריהם, לרוב במיטה, ורק לעתים רחוקות יצאו החוצה ונחשפו לאור יום.

כלומר, יותר זמן במיטה ופחות פעילות חברתית הם סמנים משמעותיים המנבאים ישנוניות בשעות היום ופגיעה בהמשך באיכות השינה בלילה. החוקרים המליצו כי על מומחים לבריאות נפש לשקול את מורכבותם של הגורמים העלולים להוביל לבעיות שינה.

סביבת השינה: מזרנים דינמיים, שינויי תנוחה ואיכות שינה

גורמים חיצוניים מהווים גורם משמעותי בהשפעה על איכות השינה. מתברר שאחת הסיבות להפרעה בשנתם של דיירים סיעודיים בבתי אבות היא שינויי התנוחה התכופים שהם נזקקים להם כדי למנוע היווצרות פצעי לחץ. התערבות הצוות הסיעודי אצל מטופלים הנוטים לפתח פצעי לחץ מומלצת בתדירות של אחת לשעתיים ועלולה להפריע לרצף השינה שלהם.

NPUAP (הועדה האירופאית למניעת פצעי לחץ) המליצה להפחית את התכיפות של שינויי התנוחה כאשר ישנה הגנה מתאימה, דוגמת מזרן דינמי .

אז מהם מזרנים דינמיים? מזרני אוויר דינמיים עשויים תאים גליליים ומחוברים למשאבה חשמלית המזרימה אליהם זרמי אוויר משתנים. בתנועת הגלים שהוא מייצר, המזרן הדינמי מווסת ומפזר את הלחץ על פני הגוף. התנועה העקבית מנטרלת את הלחץ הממוקד והנקודתי המופעל על הרקמות הרכות ומפחיתה בשל כך את הצורך בתדירות שינויי התנוחה הנדרשים למניעת פצעי לחץ.

הצוות בבית הסיעודי שבקיבוץ יסעור, ביקש לבחון את השפעת הרגלי העבודה של הצוות על איכות השינה של הדיירים בשילוב לינה על מזרנים דינמיים. הדיירים חולקו לקבוצת ביקורת ולקבוצת התערבות. בשתי הקבוצות הקפיד הצוות על סביבה שקטה, טמפרטורה נעימה ואור מינימלי בלילה. כמו כן, דאג לדיירים לשגרת פעילות יומית מגוונת. חברי קבוצת הביקורת ישנו על מזרנים מתנפחים רגילים ובוצעו עבורם שינויי תנוחה כל שעתיים. בקבוצת הביקורת הדיירים ישנו על מזרנים דינמיים, מהמתקדמים בעולם למניעת פצעי לחץ, המקטינים את נקודות המגע עם אזורי הלחץ. עקב כך פוחת הצורך בהתערבות הצוות הסיעודי בשינוי תנוחה ובמקרה כזה נדרש לבצע את שינויי התנוחה רק אחת לארבע שעות.

איכות השינה של הדיירים שישנו על מזרנים דינמיים היתה רציפה וטובה יותר בשל הגדלת הזמנים בין שינויי התנוחה. הצוות המטפל עקב אחר שלמות העור בשתי הקבוצות ונכח שאין כל שינוי בקרב קבוצת ההתערבות.

בנוסף, פחת הצורך בתרופות שינה, הושגה מחזוריות שינה טובה יותר יום/לילה, הערנות שיפרה את התיאבון של הדיירים שנהגו לנמנם במהלך היום והם היו יותר מעורבים בפעילויות בבית האבות. גם שכניהם לחדר יצאו נשכרים מאיכות השינה של חבריהם בשל כניסות מעטות יותר של הצוות במהלך הלילה.

כלומר, מסקנות המחקר מצביעות על כך שבאמצעות שימוש באביזרים מתקדמים כדוגמת המזרנים הדינמיים ניתן לשפר את איכות השינה אצל דיירים מבלי לפגוע בשלמות העור. זאת בנוסף לאמצעים הרגילים של שמירה על השקט, הדלקת אור מינימלי, מענה תרופתי לכאב לפי הצורך וכדומה.

מקורות:

Martin, J. L., Marler, M. R., Harker, J. O., Josephson, K. R., & Alessi, C. A. (2007). A multicomponent nonpharmacological intervention improves activity rhythms among nursing home residents with disrupted sleep/wake patterns. The Journals of Gerontology Series A: Biological Sciences and Medical Sciences, 62(1), 67-72.‏

Bloom, H. G., Ahmed, I., Alessi, C. A., Ancoli‐Israel, S., Buysse, D. J., Kryger, M. H., ... & Zee, P. C. (2009). Evidence‐based recommendations for the assessment and management of sleep disorders in older persons. Journal of the American Geriatrics Society, 57(5), 761-789.‏

Gentili, A., Weiner, D. K., Kuchibhatla, M., & Edinger, J. D. (1997). Factors that disturb sleep in nursing home residents. Aging Clinical and Experimental Research, 9(3), 207-213.‏

דורית, ר. (2010). איכות השינה בזקנה כמדד לאיכות חיים, Israeli Nursing Updates, גליון 2.

Martin, J. L., Webber, A. P., Alam, T., Harker, J. O., Josephson, K. R., & Alessi, C. A. (2006). Daytime sleeping, sleep disturbance, and circadian rhythms in the nursing home. The American journal of geriatric psychiatry, 14(2), 121-129.‏