על השפעות הבדידות בקרב קשישים וכיצד לצמצמן

בדידות לא טובה לאדם. זה ידוע.
המאמר מספר על השפעות הבדידות על קשישים וכיצד לצמצמן.
עם מידע ממחקרים והצעות פרקטיות תוכלו לקחת את הדברים לידיים שלכם.


Michal Shamir  , מטפלת אלטרנטיבית, מרכזת הרווחה של קיבוץ יגור

מהי בעצם בדידות? ההגדרה הרווחת היא 'פער בין רצונו של האדם למערכות יחסים חברתיות לבין קשריו החברתיים בפועל' (Russel et al., 1980). כלומר, אדם יכול לחוש בדידות גם אם על פניו נראה כי הוא מוקף אנשים.

עם ההתבגרות, רמת האינטראקציה בין הקשיש לסביבתו הולכת ופוחתת. כמו כן, המצב הרווח כיום הוא כזה שבני המשפחה עסוקים בענייני היום יום וטרודים בפרנסה וסיוע לדור הצעיר ולכן במקרים רבים קשישים לא מקבלים תשומת לב מספקת וחווים בדידות.

לצערנו בישראל של היום קשישים רבים חווים בדידות. לדוגמה, ישנם קשישים סיעודיים רבים אשר כמעט ואינם יוצאים מהבית וחלקם מבלה 24 שעות עם מטפל זר אשר לעיתים אין ביכולתו לתקשר עם הקשיש מעבר לשיח בסיסי סביב המטלות הטיפוליות.

גם אצל קשישים שאינם מוגבלים, שלהם מסגרת חברתית המעניקה פעילות ותמיכה, יש קושי בגיל המבוגר ליצור קשר קבוע ומתמשך האחד עם השני, מעבר לפעילות היזומה של המסגרת. כך שלעיתים עשוי גם הזקן הפעיל לכאורה לחוות בדידות חברתית, למרות היותו במסגרת (בן יצחק, 2015).

מחקר שנערך בנושא תחושת בדידות בקרב קשישים ואשר תוצאותיו פורסמו במאי 2015 במגזין Gerontology and Geriatric Medicine, מגלה כי 28% מהקשישים סובלים מבדידות קשה ו-27% מבדידות המוגדרת כמתונה. המחקר נערך בארה"ב בקרב כ-4000 קשישים אשר דיווחו על בעיות בריאות שונות, רובם מעל גיל 75 ובעלי הכנסות מעל הממוצע אשר השתתפו בתוכנית ניהול בריאות המותאמת לגילם. רוב הנבדקים סבלו מבעיות הליכה או שיווי משקל ושליש מהם נפלו בשנה שקדמה למחקר. במחקר נמצא כי הבריאות הגופנית והמנטלית כחלק מאיכות החיים של הנבדקים נפגעו משמעותית כתוצאה מתחושת הבדידות. עוד נמצא כי הבדידות השפיעה לא רק על שביעות הרצון מהחיים אלא גם על שביעות הרצון מהשירותים הרפואיים אותם קיבלו.

אחת הדרכים להעלות את שביעות הרצון היא להיות פעילים ולחוות תחושת חיוניות. ואכן חוקרי זקנה ואנשי מקצוע מאמינים כי אנשים מבוגרים צריכים להיות פעילים כדי להשיג רווחה אישית פסיכולוגית (Ritchey et al., 1961) .חיזוק לכך נמצא בכך שקשישים רבים מסבירים את אריכות ימיהם במונחים של שמירה על רמת פעילות גבוהה (Reich et al., 1987).

השפעות בריאותיות ונפשיות של בדידות

כיום, כאשר הקשר בין היבטים נפשיים להיבטים גופניים ובריאותיים הולך ומתבהר, לא מפתיע שיש קשר הדוק בין בדידות לבין בעיות בריאותיות ואף תמותה.

ב- 2013 Jaremka et al.   הצביעו על כך שאנשים בודדים סבלו יותר מעייפות, איכות שינה ירודה וכאבים כרוניים.

Hawkley et al. (2010)  סקרו מגוון מחקרים והצביעו על קשר בין חווית בדידות לבין עלייה בלחץ הדם הסיסטולי, פגיעה באיכות השינה, פגיעה באיזון ההורמונלי, ירידה ביעילות המערכת החיסונית ועוד. כמו כן, נמצא כי בוגרים אשר חוו בידוד חברתי בילדותם היו פגיעים יותר למחלות לב, השמנת יתר, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ועוד, וכי אנשים בודדים היו בסיכון גבוה יותר להתדרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר בגילאים המבוגרים.

בדידות נמצאה קשורה גם לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים והתנהגותיים יומיומיים אשר קשורים בהיבטים פיסיולוגיים. כך, לדוגמא, מחקרים שנערכו בתנאי מעבדה וגרמו לחלק מהנבדקים להאמין כי יהיו בודדים בעתיד, הצביעו על פגיעה בתפקודי המוח הביצועיים הקשורים בצריכת מזון והתנהגות חברתית. הנבדקים שהאמינו כי יהיו בודדים בעתיד צרכו יותר מזונות טעימים ולא בריאים והתנהגו באופן תוקפני יותר ביחס לנבדקים שלא "תוכנתו" להאמין כי יהיו בודדים בעתיד (Baumeister et al., 2005; Twenge et al., 2001). באופן צפוי, מחקרים מצביעים על כך שבדידות משפיעה גם על היבטים נפשיים, ולא רק על היבטים פיסיולוגיים. בין היתר בדידות נמצאה קשורה לפגיעות קוגניטיביות, תחושת מצוקה, סימפטומים דיכאוניים, מחשבות אובדניות והתנהגויות אובדניות (Hawkley et al., 2010).

סיכום:

קשישים רבים כיום חשופים להשפעות השליליות של בדידות.

מחקרים מצאו קשר בין בריאות לירידה בשביעות הרצון של קשישים מחייהם, פגיעה באיכות החיים ובבריאות.

אז מה לעשות?

להפיג את תחושת הבדידות באמצעות פעילות, במיוחד מהסוג הבלתי פורמאלי.

לפעילות כזו יש את היכולת לתרום לתחושת הרווחה של האדם המבוגר. תוכלו לקרוא על כך עוד במאמרים על התנדבות בגיל השלישי ועל חשיבות הפנאי בזקנה .

כאשר קשישים נמצאים עם מטפל וחווים בדידות יתכן שיש לשקול להעבירם למסגרת של בית אבות או דיור מוגן המתאימים למצבם. קראו על ההבדל בין בית להסדר מוסדי ועל איך לבחור בית אבות מתאים .

מקורות:

בן יצחק, ר. (2015). תחושת בדידות מוגברת בקשישים. מהאינטרנט.

Baumeister, R. F., DeWall, C. N., Ciarocco, N. J., & Twenge, J. M. (2005). Social exclusion impairs self-regulation. Journal of Personality and Social Psychology, 88(4), 589.‏

Hawkley, L. C., & Cacioppo, J. T. (2010). Loneliness matters: a theoretical and empirical review of consequences and mechanisms. Annals of Behavioral Medicine, 40(2), 218-227.‏

Jaremka, L. M., Andridge, R. R., Fagundes, C. P., Alfano, C. M., Povoski, S. P., Lipari, A. M., ... & Carson III, W. E. (2014). Pain, depression, and fatigue: Loneliness as a longitudinal risk factor. Health Psychology, 33(9), 948.‏

‏Reich, J. W., Zautra, A. J., & Hill, J. (1987). Activity, event transactions, and quality of life in older adults. Psychology and Aging, 2(2), 116.‏

Ritchey, L. H., & Ritchey, P. N. 8c Dietz, BE (2001). Clarifying the measurement of activity. Activities, Adaptation and Aging, 26(1), 1-21.‏

Russel, D., Peplau, L. A., & Cutrona, C. E. (1980). The revised UCLA Loneliness Scale: Concurrent and discriminant validity evidence. Journal of Personality and Social Psychology, 39(3), 472-480.‏

Twenge, J. M., Baumeister, R. F., Tice, D. M., & Stucke, T. S. (2001). If you can't join them, beat them: effects of social exclusion on aggressive behavior. Journal of Personality and Social Psychology, 81(6), 1058.‏